צילום אילוסטרציה
התובע, חבר קיבוץ יהל, שימש מנהל ענף המחשוב בקיבוץ. החלת המודל החדש- "מודל יהל"- הביא לשינוי התקציב האישי של התובע, ולאחר סגירת המעבדה, טוען התובע לקיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין הקיבוץ, ועותר לתשלום סעדים כספיים על רקע זה, ביניהם פיצויי פיטורין.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של חבר הקיבוץ, ופסק כי ההלכה לפיה אין מתקיימים יחסי עובד מעביד בין קיבוץ לבין חבריו בעינה עומדת- גם לאחר החלת מודל חדש בקיבוץ. אבן הבוחן במקרים אלה היא "מבחן ההתקשרות"- לפיה נבחנת השאלה האם בין הצדדים היתה כוונה לקשור יחסי עובד ומעביד; במקרה דנן, נקבע, עצם קיום הערבות ההדדית בין הקיבוץ לחבריו, שומטת את הקרקע תחת טענת התובע לפיה הוא עובד שכיר, בהינתן, לדוגמה, שבתקופה בה לא עבד התובע, קיבל חלף דמי אבטלה מאת הקיבוץ- ולא מהמל"ל, כמו גם השלמת הכנסה לתובע לאחר סיום תקופת האבטלה- כאמור, על ידי הקיבוץ.
בית הדין גזר את מסקנותיו, בין השאר, מתוך עדותו של מרכז המשק, אשר העיד כי המודל החדש שימר את עקרונות הקיבוץ המסורתי, בעודו מעניק ביטוי לנתונים אישיים במסגרת חישוב התקציב, וקבע כי המודל החדש לא שינה את אופיו הקלאסי של הקיבוץ; "תלושי השכר" שהוצאו עבור החברים, נועדו לסייע בידם לנהל את תקציבם האישי, אשר לכשעצמו ניתן בהתאם להחלטות הקיבוץ ואינו בגדר משכורת; התקציב האישי נגזר ממרכיבים רבים נוספים ואין לו קשר ישיר לאופי העבודה. כמו כן, נקבע כי הפסקת העבודה לא ניתקה יחסי עבודה בין הצדדים- אלא נעשתה על רקע סגירת המעבדה.
גם אילו היה מוכיח התובע כי הקיבוץ עבר להתנהל במתכונת של "קיבוץ מתחדש", הרי שטענותיו לקיום יחסי עבודה בינו לבין הקיבוץ אינם עולים בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה לפיה אין מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין קיבוץ לבין חבריו (ע"ע (ארצי) 1501/04 אמיר בונה נ' פלסים אביזרים בע"מ, 9.1.05, פורסם בנבו), וכן על פי הלכת תל יוסף (ע"ע (ארצי) 23086-05-13 דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אבי בן אהרון, 3.12.13, פורסם בנבו), לפיה אין מקום להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד ין הקיבוץ לבין חבריו- אין אפשרות שאדם יחזיק בסטטוס של עובד שכיר בקיבוץ בעודו חבר הקיבוץ.
סוף דבר; בית הדין קבע כי ישנו חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים מצד התובע בהתנהלותו, בכך שהוא עותר לזכויות כחבר קיבוץ ובד בבד מבקש סעדים כשכיר. נקבע, כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הקיבוץ בו הוא חבר גם לאחר החלת מודל חדש בקיבוץ, ועל התובע הושתו הוצאות הקיבוץ בסך 7,500 ₪.
